עברון בכנס החקלאות: ״החקלאות נמצאת בקרב על חייה״

שדה / סילעית לזר

כדי לזרוע חטה צריך שדה,

ותקוה 

וביטחון.

כמה אמונה צריך כדי לזרוע חטה 

בשדה.

כמה אמון צריך כדי לגור לצד השדה

השורות שכתבה משוררת, אגרונומית, חברתי חברת סעד.

בשבת האחרונה הלכתי לשם, לשדה, מול בית הביטחון של סעד ההיסטורית, ליד האנדרטה החדשה של כפר עזה, זיכרון כואב עד מאד לאבדן ולשבר. קוביות החציר עומדות בשדה הנפרש, והרוח רשרשה בשורות עצי האבוקדו במטע בצד השני של שביל השדות. ובקצה האופק... עזה.

כמה אמון ואמונה צריך, כמה ביטחון נדרש כדי לקום ולשוב ולבנות...

בלוח השנה העברי אנו בימים בין קציר העומר בפסח לקציר החטים של חג השבועות, החיטה הצומחת שוב, היא לא רק סמל, היא מהות קיומית עבורנו.

הרב זקס נהג לומר, שיש תורה שלומדים מספרים, ויש תורה שלומדים ממורים, אבל התורה הכי גדולה היא מה שאנחנו לומדים מהחיים, (וכנראה גם מהמוות)

בשבוע שעבר פרסם הבלוגר מתי פרידמן, מאמר שכותרתו: "מה יכול הקיבוץ ללמד את ישראל לכבוד יום ההולדת ה 77 שלה?"

מתי מתבונן על ההיסטוריה של התנועה ועשייתה, על מה שעבר עליה בעשורים האחרונים, וטוען כי החברה הקיבוצית מכילה את היכולת לבנות אלטרנטיבה ערכית למדינה, כך עשתה בתחילת דרכה, וכך היא עושה היום, בבנייה המחודשת של הקיבוצים עד התלם האחרון.

החקלאות אינה יכולה להיות רק סיסמה, או שורה בשיר... וכאן המקום להביע תודות לאנשים במוקדי העשייה הפוליטית, ובמיוחד לשר החקלאות ולחברי הכנסת הפועלים ללא לאות לחיזוק החקלאות וביטחון המזון.

החקלאות מאויימת עד מאד, נמצאת בקרב על חייה

אנו בחזית של הקרב הזה

ואין לנו בררה אלא לנצח

נעשה זאת באופטימיות ובנחישות

בכישרון אמונה ואהבה – 

נצמיח נצליח.